בסין אין כאלה.
רק גדולים.
בסין אתה זוכה להבין את המשמעות היומיומית של פיצוץ אוכלוסין.
1.3 מיליארד אדם.
23 מיליון גברים רווקים.
ילודה סלקטיבית, מישהו?
45 מיליארד מקלות אכילה.
25 מיליון עצים.
13 קווי רכבת ובכל אחד מהם, בכל זמן נתון אתה הופך לדג טונה, דחוס ופחוס מכל עבר בחברים לקופסה.
אחת מקופסאות הטונה לוקחת אותנו אל ה Silk market
יש פה הכל.
והכל מזויף.
גם האנשים.
מתחילים ממש גבוה ויורדים ממש נמוך.
לפעמים הטונים חוזרים לגבוה.
לפעמים המחשבון נזרק בזעם ופוגע ממש נמוך.
בכל זאת, לא מרביצים לתיירים.
קוראים לרינה להגיע כי ״אוטובוס מלא אנשים מחכה רק לה כבר רבע שעה״.
מה אתם חושבים שרינה עשתה?
בטח שלא הגיעה.
חוויה לא פשוטה, אבל יצאנו וידינו על העליונה.
באמתחתינו איטריות, מיץ קוקוס, צ׳ופסטיקס צבעוניים ובולים של מאו.
ממשיכים לאיצטדיון האולימפי.
הרבה דברים טובים יצאו לסין ולסינים מאולימפיאדת 2008.
זיהום האוויר הוקטן בכל מיני דרך וגם לא דרך.
המנועים חושמלו ועכשיו דורסים אותך ואתה אפילו לא שומע.
מספר הרשיונות צומצם ועכשיו יש אנשים שפשוט לא יכולים לקבל רישיון.
הרחובות נוקו - מלכלוך וגם מאנשים מיותרים שנותבו לאחר כבוד לתערוכת הגופות.
ונבנה ״קן לציפור בין העצים״.
סביר להניח שעל שטחים שהופקעו ממי שלא יכלו לצעוק כי לקחו להם את מיתרי הקול לתערוכה.
יפה.
ככה פותרים בעיות.
עם הגב לים,
עם הראש לשם
ועם הפנים לאזרח.
מה זה חשוב אם הוא אזרח סין או לא.
בדרך חזרה זוכים לחזות קצת בקומוניזם במיטבו,
מכשירים סלולריים דור שמונה לצד הומלסים בסאבווי.
כולם מקבלים חלק שווה.
יש כאלה ששלהם שווה יותר.
הרבה יותר.
מזל שהבגדים יותר זולים מאשר בשדרה החמישית.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקלא הכל גדול בסין לפי מה שהבנתי
השבמחק... :)
מחק